תוכן עניינים
המהפכה שהתחילה בטעות
70% מהסטארטאפים בוחרים כעת ב-Claude כמודל העיקרי שלהם. 4% מכל הקומיטים הציבוריים בעולם נכתבים על ידי Claude Code. NASA השתמשה בכלי כדי לתכנן את מסלול הנסיעה של רובר המאדים Perseverance. אבל הנתון המדהים ביותר: פרודוקטיביות המהנדסים ב-Anthropic גדלה ב-150% מאז השקת Claude Code, כאשר בעבר גידול של 2% דרש שנת עבודה של מאות אנשים ב-Meta.
Boris Cherny, מהנדס הראשי שיצר את Claude Code, לא תכנן לבנות את הכלי שישנה את עולם הפיתוח. הוא רק רצה להבין איך להשתמש ב-API של Anthropic. מה שהתחיל כאפליקציית צ'אט פשוטה בטרמינל הפך למהפכה שמובילה היום את השינוי בצורה שבה מהנדסים כותבים קוד. המסע הזה חושף עקרונות מפתח לכל מי שבונה מוצרי AI – והמפתיע ביותר: הטרמינל שהיה אמור להיות רק נקודת התחלה זמנית הוא בדיוק מה שהופך את הכלי לכל כך חזק.
עיקרון הזהב: תבנו למודל של מחר
הכלל הראשון והחשוב ביותר שמנחה את פיתוח Claude Code הוא פשוט אך מהפכני: אל תבנו למודל של היום, תבנו למודל של עוד 6 חודשים. Cherny מסביר שב-Anthropic, העיקרון הזה חרוט על הקיר – עותק ממוסגר של "The Bitter Lesson" של Rich Sutton תלוי במשרדי הצוות. המסר המרכזי: המודל הכללי תמיד ינצח את המודל הספציפי, ולעולם אל תהמרו נגד המודל.
העיקרון הזה מתורגם למציאות בצורה קונקרטית מאוד. כאשר Cherny התחיל לפתח את Claude Code ב-ספטמבר 2024, המודל לא באמת ידע לכתוב קוד. אפילו ב-פברואר, הוא כתב רק כ-10% מהקוד של Cherny. אבל במקום לבנות "פיגומים" (Scaffolding) מסביב למודל כדי לשפר את הביצועים ב-10-20%, הם בחרו להמתין. הפיגומים האלה היו נמחקים ממילא עם המודל הבא, אז למה להשקיע בהם?
התוצאה: אין חלק אחד ב-Claude Code שהיה קיים לפני 6 חודשים. הקוד כולו נכתב מחדש שוב ושוב ושוב. כלים נמחקים כל כמה שבועות, כלים חדשים מתווספים כל כמה שבועות. זה לא באג – זה פיצ'ר. המחזור החיים של קוד איכותי היום הוא חודשיים לכל היותר, ואולי אפילו פחות.
Strategic Bottom Line: אם אתם בונים סטארטאפ AI, התמקדו במה שהמודל עדיין לא טוב בו היום – כי בעוד חצי שנה הוא יהיה טוב בזה. הקוד שלכם צריך להיות ארעי מעצם טבעו.
מדוע הטרמינל ניצח את כל תחזיות המומחים
Cherny מודה בכנות: "אם הייתם שואלים אותי לפני שנה, הייתי אומר שלטרמינל יש תוחלת חיים של 3 חודשים." הוא היה בטוח שהם יעברו ל-GUI מתוחכם, אולי לפלאגין ל-IDE, משהו מורכב יותר. אבל הטרמינל נשאר, ולא רק נשאר – הוא שגשג.
הסיבה? Cherny בחר בטרמינל לא מתוך חזון אסטרטגי אלא מתוך פרגמטיות טהורה: הוא לא רצה לבנות UI. הוא היה מהנדס בודד שרצה לנסות את ה-API של Anthropic. אבל התוצאה הייתה מהפכנית: הטרמינל הפך למגבלת עיצוב (Design Constraint) שיצרה חוויה פשוטה ונקייה.
הטרמינל מציע מגבלות קשות: 80×100 תווים, 256 צבעים, גודל פונט אחד, ללא אינטראקציות עכבר. אבל המגבלות האלה מכריחות פשטות. כל פיצ'ר חייב להיות מוצדק. כל אלמנט UI חייב להיות חיוני. התוצאה היא כלי שלא מרגיש כמו עבודה – הוא מרגיש כמו משחק.
הצוות ניסה להוסיף אינטראקציות עכבר בטרמינל. זה אפשרי טכנית – אפשר להפעיל קליקים. אבל המחיר הוא וירטואליזציה של הגלילה, וזה הרגיש נורא. הם גם ניסו להסתיר פלטי Bash כדי להפוך את הפלט לנקי יותר. המשתמשים התקוממו תוך יום. הם רצו לראות את הפלט המלא, במיוחד עבור פקודות Kubernetes.
הלקח: הטרמינל הוא לא באג – הוא הפיצ'ר. הוא מאלץ את המודל להיות מדויק, את הממשק להיות פשוט, ואת החוויה להיות ממוקדת. כל הניסיונות להוסיף מורכבות נכשלו. הפשטות ניצחה.
| גישת IDE מסורתית | גישת Claude Code (Terminal) |
|---|---|
| דורשת הכרה עם Vim, TMux, SSH | פשוט פותחים את הכלי והוא מנחה |
| כל מהנדס צריך כלים שונים | כלי אחד שעובד לכולם |
| UI מורכב עם מאות אפשרויות | מגבלות קשות שמכריחות פשטות |
| מתאים רק למהנדסים ותיקים | מתאים גם למהנדסים ממוצעים |
Strategic Bottom Line: מגבלות עיצוב חזקות יוצרות מוצרים טובים יותר. אל תנסו לבנות הכל – בנו את המינימום שעובד, והמשיכו לחזור על זה.
Latent Demand: העיקרון שמנחה כל החלטה
Cherny חוזר על המושג "Latent Demand" אלף פעמים בשיחה. זה לא מקרי. זה העיקרון המרכזי ביותר בפיתוח מוצר, והוא אומר משהו פשוט אך עמוק: אנשים יעשו רק דברים שהם כבר עושים. אתם לא יכולים לגרום לאנשים לעשות דבר חדש.
אם אנשים מנסים לעשות משהו ואתם הופכים את זה לקל יותר – זה רעיון טוב. אבל אם אנשים עושים משהו ואתם מנסים לגרום להם לעשות משהו אחר – הם לא יעשו את זה. כל פיצ'ר ב-Claude Code נולד מתוך Latent Demand.
דוגמה קונקרטית: Plan Mode. Cherny ראה משתמשים שכתבו בצ'אט: "היי Claude, תמציא רעיון, תתכנן את זה, אבל אל תכתוב קוד עדיין." הייתה וריאציה של זה שוב ושוב. לפעמים זה היה סתם דיון ברעיון, לפעמים זה היה ספק מתוחכם שהמשתמש ביקש מ-Claude לכתוב. המכנה המשותף: לעשות משהו בלי לקודד עדיין.
אז Cherny, ב-יום ראשון בלילה בשעה 22:00, עבר על GitHub Issues וראה את הדפוס הזה. הוא כתב את Plan Mode תוך 30 דקות ושחרר אותו למחרת בבוקר. זהו. לא היה תכנון אסטרטגי מורכב. זה היה פשוט תגובה ישירה למה שהמשתמשים כבר מנסים לעשות.
דוגמה נוספת: ClaudeMD. אנשים התחילו לכתוב לעצמם קבצי Markdown ואז ביקשו מהמודל לקרוא אותם. זה היה Latent Demand טהור. הצוות לא המציא את הרעיון – הם פשוט ראו משתמשים שמנסים לעשות משהו ועשו את זה קל יותר.
Cherny מתאר איך הוא הולך במשרדי Anthropic ופשוט עומד מאחורי אנשים (אחרי שהוא אומר שלום, כמובן) וצופה איך הם משתמשים ב-Claude Code. זה לא מחקר משתמשים פורמלי. זה פשוט התבוננות. והוא רואה דפוסים.
Strategic Bottom Line: אל תנסו לחנך משתמשים. צפו בהם, הבינו מה הם כבר מנסים לעשות, והפכו את זה לקל פי 10. זה ההבדל בין מוצר שמשתמשים אוהבים למוצר שמשתמשים סובלים.
פיצוץ הפרודוקטיביות: 1000x על גוגל בשיא
Steve Yegge פרסם פוסט על כמה מדהים לעבוד ב-Anthropic. הוא טען שמהנדס ב-Anthropic היום מייצר פי 1000 יותר פרודוקטיביות ממהנדס בגוגל בשיא שלה. זה נשמע מופרך, אבל הנתונים תומכים בזה.
Cherny מספר שהצוות ב-Anthropic הכפיל את גודלו בשנה שעברה, אבל פרודוקטיביות למהנדס גדלה ב-70%. זה נמדד בצורה הכי פשוטה ומטופשת: Pull Requests. אבל הם גם בדקו את זה מול commits, זמן חיים של commits, ועוד. מאז השקת Claude Code, פרודוקטיביות למהנדס ב-Anthropic גדלה ב-150%.
כדי להבין כמה זה מטורף: Cherny היה אחראי על איכות הקוד ב-Meta. הוא היה אחראי על איכות כל הקוד בכל המוצרים – Facebook, Instagram, WhatsApp, הכל. שם, גידול של 2% בפרודוקטיביות היה שנת עבודה של מאות אנשים. גידול של 150%? זה פשוט לא היה נשמע אמין.
אבל זה לא רק נתונים מופשטים. Cherny מתאר איך הוא אישית כבר לא עורך שורת קוד ביד. 100% מהקוד שלו נכתב על ידי Claude Code ו-Opus 4.5. הוא הסיר את ה-IDE שלו. הוא מוציא 20 Pull Requests ביום, כל יום. זה לא מהנדס סופר-אליטה עם כלים מיוחדים. זה מהנדס שמגדיר את עצמו כ-"ממוצע למדי" שמשתמש ב-VS Code כי זה פשוט יותר מ-Vim.
הנתון המדהים ביותר: ב-Anthropic, בין 70% ל-90% מהקוד נכתב על ידי Claude, תלוי בצוות. בהרבה צוותים זה 100%. Dario Amodei, CEO של Anthropic, חשב שהם מכריחים מהנדסים להשתמש בכלי. הוא שאל: "אתם מחייבים אותם?" Cherny ענה: "לא, פשוט פרסמתי על זה והם התחילו לספר אחד לשני."
| מדד | נתון |
|---|---|
| גידול בפרודוקטיביות ב-Anthropic מאז Claude Code | 150% |
| אחוז הקוד הנכתב על ידי Claude ב-Anthropic | 70-90% |
| Pull Requests ליום של Cherny | 20 |
| אחוז הקוד שנכתב ביד על ידי Cherny | 0% |
| אחוז הסטארטאפים שבוחרים ב-Claude | 70% (לפי Mercury) |
| אחוז הקומיטים הציבוריים שנכתבו על ידי Claude Code | 4% |
Strategic Bottom Line: אנחנו לא מדברים על שיפור הדרגתי. אנחנו מדברים על קפיצת מדרגה של סדרי גודל. אם אתם עדיין כותבים קוד ביד, אתם כבר מאחור.
למה Plan Mode עומד להיעלם תוך חודש
Plan Mode הוא אחד הפיצ'רים הכי פופולריים ב-Claude Code. הוא מאפשר למודל לתכנן את הגישה לפני שהוא כותב קוד. Cherny אומר שהוא משתמש ב-Plan Mode ב-80% מהסשנים שלו. הוא פותח טאבים מרובים, כל אחד מתחיל ב-Plan Mode, ואז מבצע את התוכניות.
אבל הנה הדבר המפתיע: Plan Mode כנראה לא יתקיים עוד חודש. כשנשאלת השאלה האם המודל יצטרך הנחיה מפורשת להיכנס ל-Plan Mode בעתיד, Cherny עונה: "אולי בעוד חודש." לא עוד 6 חודשים. חודש.
הסיבה? המודל כבר מתחיל להיכנס ל-Plan Mode בעצמו. Claude Code כבר יכול לזהות מתי אנושי היה רוצה להיכנס ל-Plan Mode ולעשות את זה אוטומטית. והסוד הגדול של Plan Mode? זה רק משפט אחד בפרומפט: "בבקשה אל תכתוב קוד." זהו. אין שום קסם מיוחד.
אז למה Plan Mode בכלל קיים? כי לפני 6 חודשים, המודל לא היה מספיק טוב. אפילו עם Plan Mode, היית צריך לשבת ולפקח כי המודל יכול היה לצאת מהמסלול. היום, עם Opus 4.5 (והתחלה ב-4.6), ברגע שהתוכנית טובה, המודל פשוט נשאר במסלול ועושה את העבודה נכון כמעט בכל פעם.
Cherny מתאר את האבולוציה: לפני 6 חודשים, התוכנית לא הייתה מספיקה. היית צריך לפקח לפני התוכנית ואחרי התוכנית. היום, אתה צריך לפקח רק לפני התוכנית. בעוד חודש? כנראה שלא תצטרך לפקח בכלל. פשוט תיתן פרומפט ו-Claude יבין.
זה קורה כבר עכשיו בצורות מתקדמות יותר. הצוות השתמש ב-Claude Teams – טופולוגיה של מספר אייג'נטים עם חלונות קונטקסט לא-מתואמים (Uncorrelated Context Windows) – כדי לבנות את מערכת ה-Plugins של Claude Code. זה רץ סוף שבוע שלם, כמעט בלי התערבות אנושית. הפלאגינים יצאו כמעט בדיוק בצורה שבה הם נבנו על ידי ה-Swarm.
Strategic Bottom Line: כל פיצ'ר שאתם בונים היום כדי לפצות על חולשות המודל כנראה לא יהיה רלוונטי בעוד חודש. תבנו למודל של מחר, לא של היום.
הצעד הבא שלכם
הסיפור של Claude Code מלמד אותנו שהדרך לבנות מוצרי AI מנצחים היא לא באסטרטגיה מורכבת או בתכנון ארוך טווח. זה בהתבוננות, בפשטות, וב-Latent Demand. זה בבניה למודל של מחר, לא של היום. זה בהבנה שהקוד שאתם כותבים היום יהיה מיושן בעוד חודשיים.
העולם משתנה בקצב שלא ראינו מעולם. מהנדסים שכותבים קוד ביד הופכים למיושנים. התפקיד של "Software Engineer" מתחיל להיעלם, מוחלף ב-"Builder" או "Product Manager" שמשתמשים בכלי AI כדי לממש את החזון שלהם. חצי מצוות המכירות ב-Anthropic כבר משתמשים ב-Claude Code, ולא רק המהנדסים.
ב-צוות הדסק AiBiz, אנחנו עוזרים לעסקים להבין איך להתאים את עצמם למציאות החדשה הזו. אנחנו לא רק מדברים על AI – אנחנו בונים מערכות שמנצלות את הכוח של המודלים החדשים ביותר כדי ליצור יתרון תחרותי אמיתי. אם אתם רוצים להבין איך לבנות את המוצר הבא שלכם בצורה שתישאר רלוונטית גם כשהמודלים משתנים כל שבועיים, בואו נדבר.
סיכום ומסקנות
המסע של Claude Code מטרמינל פשוט לכלי שכותב 4% מכל הקוד הציבורי בעולם מלמד אותנו עקרונות מפתח:
1. תבנו למודל של מחר: אל תשקיעו בפיגומים שיהיו מיותרים בעוד חצי שנה. המודל ישתפר, והשקעה בפתרונות זמניים היא בזבוז זמן.
2. Latent Demand הוא הכל: אנשים יעשו רק דברים שהם כבר מנסים לעשות. צפו בהם, הבינו את הדפוסים, והפכו את זה לקל פי 10.
3. מגבלות יוצרות פשטות: הטרמינל לא היה אמור להישאר, אבל המגבלות שלו יצרו חוויה נקייה וממוקדת שמשתמשים אוהבים.
4. הקוד הוא זמני: אין חלק ב-Claude Code שקיים מזה יותר מ-חודשיים. כתיבה מחדש מתמדת היא לא באג – זו האסטרטגיה.
5. המודל מנצח תמיד: אל תהמרו נגד המודל. כל פיצ'ר שאתם בונים כדי לפצות על חולשות המודל כנראה לא יהיה רלוונטי בעוד חודש.
העתיד כבר כאן. השאלה היחידה היא אם אתם מוכנים לו.
