תובנות אסטרטגיות מרכזיות:
- הסוף של כלי SaaS מבוססי ענן: כאשר סוכן AI רץ על המחשב האישי שלך, הוא יכול לגשת לכל נתודן, חיישן וממשק שיש לך — מהמצלמה ועד למיטה החכמה. זה הופך 80% מאפליקציות ניהול הנתונים למיותרות.
- הזיכרון הוא המוצר: החברות הגדולות ינסו לנעול אותך בסילוס הנתונים שלהן. אבל כאשר הזיכרונות שלך מאוחסנים כקבצי Markdown על המכשיר שלך — אתה הבעלים של הנכס הכי בעל ערך.
- מודלים יהפכו לסחורה, אבל יכולת הביצוע תישאר: כל חודש יוצא מודל חדש ש"מדהים", ואחרי שבועיים הוא הופך לסטנדרט. היתרון האמיתי לא במודל עצמו, אלא ביכולת של הסוכן לפתור בעיות באופן יצירתי בעולם האמיתי.
תוכן עניינים
- המהפכה של הרצה מקומית: למה המחשב שלך הוא הכלי החזק ביותר
- כלכלת Bot-to-Bot: כשסוכנים שלך מנהלים משא ומתן עם סוכנים של אחרים
- הכחדה המונית של אפליקציות: איזה 80% לא ישרדו
- בעלות על זיכרון: למה הקבצים במחשב שלך שווים יותר מהיסטוריית החיפושים שלך
- פתרון בעיות יצירתי: למה מודלים של קוד מבינים את העולם האמיתי
- פילוסופיית פיתוח קונטרריאנית: למה לא להשתמש ב-MCP ולא ב-Git Worktrees
- Soul.md: איך ליצור אישיות לסוכן שלך
- צעדים מעשיים ליישום
המהפכה של הרצה מקומית: למה המחשב שלך הוא הכלי החזק ביותר
פיטר שטיינברגר, היוצר של OpenClaw, זיהה פער קריטי בשוק ה-AI: כל הכלים עד היום רצו בענן. OpenClaw הוא הסוכן האישי הראשון שרץ 100% על המכשיר שלך — ובזה טמון כוחו האמיתי. כאשר הסוכן רץ מקומית, הוא יכול לגשת לכל רכיב חומרה, כל קובץ, וכל ממשק שיש לך. זה לא רק שיפור הדרגתי — זה שינוי פרדיגמה.
שטיינברגר מתאר רגע מכונן: הוא היה במרקש, שלח לסוכן שלו הודעת קול דרך WhatsApp, וראה את אינדיקטור ההקלדה מהבהב. תוך 9 שניות, הסוכן השיב לו — למרות שהוא מעולם לא תכנת יכולת תמלול קול. הסוכן זיהה שהקובץ הוא אודיו (על ידי בדיקת ה-header), המיר אותו באמצעות FFmpeg, ראה שאין לו Whisper מותקן מקומית, החליט שזה ייקח יותר מדי זמן להוריד מודל, ובמקום זאת השתמש ב-curl כדי לשלוח את הקובץ ל-OpenAI API ולקבל תמלול. הכל ללא הנחיה מפורשת.
זה ההבדל בין סוכן מבוסס ענן לסוכן מקומי: הגישה לכל המערכת מאפשרת פתרון בעיות יצירתי בזמן אמת. משתמש אחד ביקש מהסוכן שלו לסרוק את המחשב וליצור נרטיב על השנה האחרונה. הסוכן מצא קבצי אודיו שהמשתמש הקליט כל יום ראשון — קבצים שהמשתמש עצמו שכח שהם קיימים. זו רמת גישה שאף שירות ענן לא יכול לספק מבלי לעלות סיכוני אבטחה עצומים.
Strategic Bottom Line: כאשר הסוכן שלך רץ על המכשיר שלך, הוא לא רק "עוזר" — הוא הופך להרחבה של היכולות שלך. הוא יכול לחבר את הטסלה שלך, את תאורת הבית, את מערכת הסונוס, ואפילו את בקרת הטמפרטורה של המיטה שלך. זה לא עתיד רחוק — זה קורה עכשיו.
כלכלת Bot-to-Bot: כשסוכנים שלך מנהלים משא ומתן עם סוכנים של אחרים
שטיינברגר מתאר את השלב הבא: אינטראקציות Bot-to-Bot. במקום שאתה תתקשר למסעדה כדי להזמין שולחן, הסוכן שלך יתקשר לסוכן של המסעדה וינהל משא ומתן על השעה הטובה ביותר. אם המסעדה לא משתמשת בסוכן, הסוכן שלך ישכור אדם שיתקשר במקומו — או אפילו ישלח מישהו לעמוד בתור פיזית.
זה לא מדע בדיוני. הקהילה של OpenClaw כבר בנתה פרויקטים כמו Maltbook — פלטפורמה שבה בוטים מדברים זה עם זה. המודל הזה משקף את האבולוציה האנושית: אדם בודד לא יכול לבנות iPhone או לנסוע לחלל. אבל כחברה, אנחנו מתמחים ומשתפים פעולה. אותו עיקרון חל על AI. במקום "אינטליגנציה אלוהית" אחת שעושה הכל, אנחנו נראה רשת של סוכנים מתמחים שמשתפים פעולה.
שטיינברגר מעלה רעיון מרתק: אולי יהיו לך מספר בוטים — אחד לחיים האישיים, אחד לעבודה, ואולי אפילו "בוט מערכות יחסים" שמנהל את התיאום בינך לבין בן/בת הזוג שלך. כל אחד יתמחה בתחום שונה, וכולם יעבדו יחד כדי לייעל את החיים שלך.
Strategic Bottom Line: הכלכלה הדיגיטלית עוברת מ-Human-to-Human ו-Human-to-Bot ל-Bot-to-Bot. העסק שלך צריך להיות מוכן לעולם שבו הלקוחות שלך לא מתקשרים אליך ישירות — הסוכנים שלהם מתקשרים לסוכנים שלך.
הכחדה המונית של אפליקציות: איזה 80% לא ישרדו
שטיינברגר מעריך ש-80% מהאפליקציות הקיימות יעלמו. למה? כי רוב האפליקציות הן רק ממשקים לניהול נתונים. קח את MyFitnessPal כדוגמה: הסוכן שלך כבר יודע מה אכלת (כי הוא ראה את התמונה שצילמת במסעדה), כבר יודע מה התכנית האימונים שלך (כי הוא מנהל את היומן שלך), וכבר יכול להתאים את התזונה שלך בהתאם. למה אתה צריך אפליקציה נפרדת?
אותו הדבר עם אפליקציות To-Do. אתה אומר לסוכן שלך "תזכיר לי לעשות X מחר", והוא יזכיר לך. האם אכפת לך איפה הוא שומר את המידע? לא. הוא פשוט עושה את העבודה. כל אפליקציה שבעיקרה מנהלת נתונים יכולה להיות מוחלפת בסוכן.
אז מי ישרוד? אפליקציות עם חיישנים. אם האפליקציה שלך מודדת משהו בעולם הפיזי (כמו אפליקציית כושר עם GPS או אפליקציה רפואית עם חיישנים ביולוגיים), יש לה סיכוי. אבל אם היא רק ממשק גרפי לבסיס נתונים — היא בסכנת הכחדה.
| סוג אפליקציה | סיכוי הישרדות | הסיבה |
|---|---|---|
| ניהול נתונים (To-Do, תזונה, תקציב) | נמוך (10-20%) | הסוכן יכול לעשות את זה טוב יותר בלי UI |
| אפליקציות עם חיישנים (כושר עם GPS, בריאות) | גבוה (70-80%) | גישה ייחודית לחומרה פיזית |
| פלטפורמות תקשורת (WhatsApp, Slack) | בינוני (40-50%) | יהפכו לממשקים לבוטים, לא לבני אדם |
| כלי יצירתיות (עיצוב, עריכת וידאו) | גבוה (60-70%) | עדיין צריך ממשק מתוחכם לשליטה עדינה |
Strategic Bottom Line: אם אתה בונה אפליקציה היום, שאל את עצמך: האם הערך שלי הוא ב-UI או בגישה לנתונים/חיישנים? אם זה רק UI — אתה בצרות.
בעלות על זיכרון: למה הקבצים במחשב שלך שווים יותר מהיסטוריית החיפושים שלך
אחד הנושאים הקריטיים ביותר שעולים מהשיחה הוא בעלות על זיכרון (Memory Ownership). חברות כמו ChatGPT, Claude, ו-Gemini מנסות לנעול אותך בסילוס הנתונים שלהן. אתה לא יכול להוציא את הזיכרונות שלך מ-ChatGPT ולהעביר אותם ל-Claude. אין interoperability.
OpenClaw פותר את זה בצורה פשוטה: כל הזיכרונות מאוחסנים כקבצי Markdown על המחשב שלך. אתה הבעלים של הנתונים. אתה יכול לגבות אותם, לערוך אותם, ולהעביר אותם לכל מערכת אחרת. זה לא רק שאלה של נוחות — זה שאלה של שליטה.
שטיינברגר מדגיש שהזיכרונות האלה רגישים במיוחד. אנשים משתמשים בסוכנים שלהם לא רק לפתרון בעיות טכניות, אלא גם לפתרון בעיות אישיות. "אנשים משתמשים בסוכן שלהם לפתרון בעיות אישיות מאוד מהר", הוא אומר. השאלה היא: האם אתה מעדיף שהיסטוריית החיפושים שלך ב-Google תדלוף, או שקבצי הזיכרון של הסוכן שלך ידלפו? כנראה הזיכרונות יותר רגישים.
Strategic Bottom Line: בעתיד, הנכס הכי בעל ערך שלך לא יהיה המודל — זה יהיה הזיכרון. חברות ינסו לנעול אותך בפלטפורמה שלהן דרך הנתונים. בחר מערכות שנותנות לך בעלות מלאה.
פתרון בעיות יצירתי: למה מודלים של קוד מבינים את העולם האמיתי
אחד התובנות המרתקות ביותר מהשיחה היא הקשר בין יכולת קידוד לבין פתרון בעיות בעולם האמיתי. שטיינברגר טוען שמודלים שטובים בקוד הם בהכרח טובים גם בפתרון בעיות יצירתי באופן כללי. למה? כי קידוד הוא בעצם פתרון בעיות יצירתי שממופה למבנה פורמלי.
הוא נותן דוגמה: כאשר הסוכן שלו קיבל קובץ אודיו ללא סיומת, הוא לא פשוט נכשל. הוא:
- זיהה שזה קובץ לא מוכר
- בדק את ה-header כדי לזהות את הפורמט
- המיר אותו באמצעות FFmpeg
- חיפש כלי תמלול מקומי (Whisper)
- החליט שהורדת Whisper תיקח יותר מדי זמן
- השתמש ב-API חיצוני במקום
זה לא רק ביצוע של הוראות — זה פתרון בעיות יצירתי בזמן אמת. היכולת הזו נובעת מכך שמודלי קידוד מאומנים על מיליוני דוגמאות של "איך לפתור בעיה כשאין לך את הכלי המושלם".
Strategic Bottom Line: אל תסתכל על מודלי AI רק כעל כלים לאוטומציה. הם כלים לפתרון בעיות יצירתי. ככל שהם טובים יותר בקוד, הם טובים יותר בחיים האמיתיים.
פילוסופיית פיתוח קונטרריאנית: למה לא להשתמש ב-MCP ולא ב-Git Worktrees
שטיינברגר מאמץ גישת פיתוח קונטרריאנית שעומדת בניגוד לתעשייה. שני דוגמאות בולטות:
1. אין תמיכה ב-MCP (Model Context Protocol): כל הכלים החדשים (Claude, Codex) משתמשים ב-MCP כדי לתת למודל גישה לכלים חיצוניים. שטיינברגר דילג על זה לגמרי. במקום זה, הוא בנה MakePorter — כלי שממיר כל MCP ל-CLI. למה? כי CLI הוא יוניברסלי, קל יותר לניפוי באגים, ולא דורש restart של המערכת כל פעם שאתה מוסיף כלי חדש. "אין אף אדם שמנסה לקרוא ל-MCP באופן ידני", הוא אומר. "אנשים רוצים להשתמש ב-CLIs — זה העתיד."
2. לא משתמש ב-Git Worktrees: הכלי המומלץ לעבודה על מספר ענפים במקביל הוא Git Worktrees. שטיינברגר דוחה את זה. במקום זה, הוא פשוט עושה מספר clones של אותו repo, כולם על ענף main. למה? כי זה מפחית מורכבות מנטלית. "בראש שלי, main הוא תמיד shippable. אין לי צורך להתמודד עם שמות ענפים, קונפליקטים, או מגבלות של worktrees." הוא לפעמים מריץ 10 מופעים של Codex במקביל — 6 על מסך אחד, 2 על השני, 2 על השלישי. כל המורכבות שלו היא בתוכן, לא בכלים.
הוא גם מדגיש שהוא לא משתמש ב-UI לגיט. הכל בטרמינל. "זו מורכבות נוספת שאני לא צריך. אני רק רוצה לסנכרן ולראות טקסט."
Strategic Bottom Line: אל תאמץ כלים חדשים רק כי "כולם משתמשים בהם". שאל את עצמך: האם הכלי הזה מפחית מורכבות או מוסיף אותה? אם הוא מוסיף — דלג.
Soul.md: איך ליצור אישיות לסוכן שלך
אחד הקבצים הכי מעניינים במערכת של שטיינברגר הוא soul.md — קובץ שמגדיר את האישיות של הסוכן שלו. הוא מתאר איך הוא נתקל במחקר של Anthropic שגילה טקסט מוסתר במשקלים של המודל — טקסט שהמודל לא באמת "זכר" שלמד אותו, אבל היה משובץ עמוק בתוך הרשת. זה היה קשור ל-Anthropic Constitution — מערך העקרונות שמנחה את המודל.
שטיינברגר החליט ליצור משהו דומה לסוכן שלו. הוא בנה קובץ soul.md שמכיל:
- ערכי ליבה לגבי אינטראקציה בין אדם ל-AI
- עקרונות תקשורת (מה חשוב לו, מה חשוב למודל)
- סגנון אישיות (קצת "sassy", קצת הומור, ישיר)
הוא מודה שחלק מזה "קצת מאמבו ג'מבו", אבל חלק מזה באמת משפיע על איך המודל מגיב. כאשר הוא ניסה ליצור תבניות גנריות לאנשים אחרים, הבוטים החדשים הרגישו "משעממים" לעומת שלו. אז הוא ביקש מהסוכן שלו (בשם Multi) "להחדיר את האישיות שלך לתבניות". התוצאה הייתה טובה יותר, אבל עדיין לא כמו המקור. הוא שומר את soul.md שלו פרטי — זה הקובץ היחיד שלא open-source.
Strategic Bottom Line: אישיות הסוכן שלך היא נכס. אל תסתפק בברירת מחדל הגנרית של המודל. השקע זמן בהגדרת ערכים, סגנון תקשורת, ואישיות — זה ישפיע על כמה אתה נהנה להשתמש בו.
צעדים מעשיים ליישום
אם אתה בונה מוצר AI או עסק דיגיטלי ב-2025, הנה מה שאתה צריך לעשות היום:
- העבר את הלוגיקה למכשיר הקצה: אם המוצר שלך רץ בענן, שאל את עצמך איזה חלק יכול לרוץ מקומית. גישה מקומית = יכולות חזקות יותר.
- תכנן לעולם Bot-to-Bot: הלקוחות שלך בעתיד לא יהיו בני אדם — הם יהיו סוכנים. האם ה-API שלך מוכן לכך?
- תן בעלות על נתונים: אל תנעל משתמשים בפלטפורמה שלך. תן להם ייצוא מלא של הנתונים שלהם בפורמט פתוח (כמו Markdown).
- התמקד ביכולות ייחודיות: אם האפליקציה שלך רק מנהלת נתונים — היא בסכנה. תוסיף חיישנים, אינטגרציות חומרה, או יכולות שסוכן גנרי לא יכול לשכפל.
- בנה אישיות: אם אתה בונה סוכן, אל תסתפק בטון גנרי. השקע בהגדרת soul.md שלך — זה מה שיגרום לאנשים להעדיף את הסוכן שלך על פני אחרים.
העולם הדיגיטלי עובר מהפכה. מי שמבין שהכוח עובר מענן למכשיר הקצה, ומממשקים לסוכנים — יהיה בצד הנכון של ההיסטוריה. מי שממשיך לבנות אפליקציות מבוססות ענן שמנהלות נתונים — יגלה שהשוק נעלם תחתיו.
ב-צוות הדסק AiBiz, אנחנו עוזרים לעסקים לנווט את המעבר הזה. אם אתה רוצה להבין איך להפוך את העסק שלך ל-AI-native, ואיך לבנות מוצרים שישרדו את גל ההכחדה הזה — צור קשר. אנחנו כאן כדי לעזור לך לא רק לשרוד, אלא לשגשג בעידן החדש.
